<h1>סמ"ג עשין סימן פ"ה</h1>
<h2>דף טז.</h2>
מצות עשה לפדות אמה העבריה דכתיב והפדה (ע"פ רמב"ם מנין המצוות עשה רל"ד) מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה. ומפדין אותה בעל כרחו דאב משום פגם משפחה כדאיתא בפרק קמא דקידושין (י"ח א'). ואם לא נפדית, עובדת שש כעבד עברי שמכרוהו בית דין שנאמר כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה וגומר ויוצאה בתחילת שבע, ואם פגע בה יובל בתוך שש יוצאה בחנם כעבד [ו]אם מת האדון אף על פי שהניח בן יוצאה בחנם כנרצע שנאמר ואף לאמתך תעשה כן, כתב לה שטר שיחרור יוצאה בחנם כעבד (רמב"ם עבדים פ"ד ה"ד ע"ש), יתרה אמה עבריה שהיא יוצאה בסימנים שנאמר ויצאה חנם הכתוב ריבה לה יציאה אחרת יתר על העבד והיא הבאת סימני נערות ואם היתה הבת איילונית שאין לה ימי נערות אלא יוצאה מקטנותה ליבגר כיון שבגרה תצא לחירות (ע"פ רמב"ם שם ה"ה). אין אמה העבריה יוצאה בראשי אברים שנאמר לא תצא כצאת העבדים וכן עבד עברי אם הפיל [לו] אדוניו שנו או סימא [לו] את עינו משלם לו כדין החובל בחברו (רמב"ם שם ה"ו). אמה העבריה נקנית בכסף ובשוה כסף ובשטר (רמב"ם שם ה"ג וע"ש). כיצד בשטר כותב על הנייר או על החרס בתי מכורה לך בתי קנוייה לך ונותן ביד האדון ושטר אמה העבריה האב כותבו (לשון רמב"ם שם) לרב חסדא. ולרב הונא האדון כותבו. נמצאת למד שנקנית בשני דברים וקונה את עצמה בששה דברים (ע"פ רמב"ם שם ה"ו) כאשר בארנו.
